תארו לכם מצב שבו אתם יושבים מול סופר צללים ומגוללים את סיפור חייכם, או את סיפור הקמת העסק המשגשג שלכם שתפס תאוצה בעשור האחרון. אין יותר כיף מזה. נכון, יש כאלה שלא אוהבים לכתוב, או שחושבים כי אחרים יעשו את זה טוב יותר מהם. ולכן טוב הם עושים כשהם פונים לסופרי צללים כדי שיכתבו בעבורם את הספר. הם ידברו, יספרו, יסבירו, ואילו המראיין יקשיב, יכתוב, יתמלל ואחר כך ייגש למלאכת הכתיבה של הספר.
ובכן, איך מתחילים לספר את הסיפור? יש מספר דרכים. אחת, יש שכותבים מספר עמודי רקע על התקופה שעליה הם רוצים לספר, ויש שמקליטים את עצמם ומוסרים גם מידע נוסף בדמות תצלומים, תעודות, יומנים ועוד שעשויים לעזור במלאכת הכתיבה. יש שאין להם שום דבר כתוב או מוקלט ומעוניינים לספר את הסיפור מהתחלה.
צריך להיפגש עם סופר צללים כמה פעמים, תלוי במספר ובאורך הסיפור. יש כאלה שיצטרכו לשוחח שש-שבע פעמים, ויש כאלה שיסתפקו בפעמיים-שלוש. זאת ועוד, ייתכן שאם בעל עסק מספר על המפעל שהקים, יהיה צורך לראיין בעלי תפקידים נוספים שיתנו את נקודת מבטם על העסק ועל הצלחתו הכלכלית. נכון, אפשר לכתוב ביוגרפיה עסקית, ביוגרפיה שבה יהיו תמונות ותצלומים שונים שיעסקו בהיסטוריה של הארגון. אם מדובר בסיפור חיים, ייתכן שנזדקק לבני המשפחה כדי שיתנו ממד נוסף וחשוב לסיפור. כל אחד והסיפור שלו.
אז איך מתחילים?
קודם כול צריך לספר לסופר הצללים במה מדובר, באיזו תקופה היסטורית מדובר והאם יש לו מסמכים, תעודות וכו' שעשויים לעזור לכתיבת הסיפור. אחר כך מתקיימת פגישה שבה דנים בתוכן הסיפור ובהיקפו ויוצאים לדרך. מובן שתהליך הראיונות יכול להימשך כחודש, ואחר כך השיחות יתומללו, וזאת לפני שלב הכתיבה.
ניר שגב - עורך לשוני וסופר צללים
